פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אין יותר טוב מזה

      גם אחרי 23 שנות זוגיות, ניצוצות של אהבה בוערת עוטפים את ביתן של המנתחת הכירורגית ד"ר אסנת רזיאל (54) והאמנית רונית יניצקי (59). ילדים? לא תודה, טוב להן ככה, כמו שהן, חופשיות ומאושרות. תודו שאתן קצת מקנאות

      רונית יניצקי (מימין) ואסנת רזיאל. אין אישור לרומנים חיצוניים (יח"צ)
      רונית יניצקי ואסנת רזיאל (צילום: רמי זרנגר)

      ברוכים הבאים לבית רזיאל-יניצקי. ד"ר אסנת רזיאל היא מנתחת כירורגית ומנהלת מלב"י - מרכז רפואי לטיפול בהשמנת יתר, שהיא גם הקימה בעצמה עם קבוצת "אסיא מדיקל". רונית יניצקי היתה שחקנית כדורסל בנבחרת ישראל וכיום היא אמנית רב תחומית: ציירת, מלחינה וזמרת. התשוקה, הן אומרות, עדיין חיה ובועטת בין כתלי הזוגיות שלהן, גם אחרי 23 שנים ביחד. "אנחנו מאוהבות כל הזמן", אומרת רונית, "עד היום כשאני נוגעת בעור הזרוע של אסנת, אני נרעדת". כדי להמחיש את זה היא נוגעת באסנת. אי אפשר להתעלם מהניצוצות. הן גם אוהבות להלך יד ביד. להכריז על אהבתן וגם להשקיע בה. אסנת השקיעה 250 אלף במימון האלבום של רונית.

      "כשהייתי רופאה צעירה תלוש המשכורת שלי היה קטן ורונית עבדה בכמה עבודות כדי לכלכל אותנו", מסבירה אסנת את ההתגייסות הכלכלית למען בת הזוג. "עכשיו, בלי להתלבט לרגע, הגיע התור שלי לממש לה את החלומות. היא מציירת, כותבת ושרה נהדר".

      את הרגע שבו איחדו נשמות הן משחזרות כאילו אירע אתמול. "חברה משותפת הביאה את רונית למסיבה שעשיתי בדירה שלי ברמת גן, שכולן בה היו לסביות".

      רונית: "אסנת פתחה את הדלת וברחה למטבח ואני הסתכלתי עליה והרגשתי שפה תהיה אהבה מטורפת".

      אסנת: "אחרי יומיים התחילה האהבה הזאת, שנמשכת עד היום. במבט לאחור, לפני שהכרתי את רונית החמצתי אותה פעמים רבות, בכל מיני אירועים שבהם הצטלבו דרכינו, אבל הפגישה הגורלית היתה בדיוק בזמן שבו שתינו היינו בשלות ומוכנות לקשר ארוך, וכל אחת הביאה את ניסיון החיים שלה".

      רזיאל ויניצקי. חברות הכי טובות (יח"צ)
      רונית יניצקי ואסנת רזיאל (צילום: רמי זרנגר)

      למה חיכיתן 15 שנים עד שנישאתן?

      אסנת: "ב-2003 קיבלתי מלגה להתמחות על בניתוחי הרזייה, וטסנו לשנתיים למיניאפוליס, ארצות הברית. רונית ציירה שם ועשתה תערוכות. כשחזרנו לארץ, כל שנה היינו נוסעות לבקר זוג חברות במיניאפוליס ובאחד הביקורים הן סיפרו שהתקבל חוק שמאפשר נישואים חד מיניים במיניאפוליס ושכל מה שאנחנו צריכות לעשות זה לשלוח לינק לעירייה. למחרת ב-9 בבוקר כבר מילאנו את הטפסים, ציינו 'נקבה' ו'נקבה', בחרנו שופטת שתשיא אותנו ובחרנו בנוסח ההתחייבויות שאמרנו זו לזו, לפני האיי דו".

      אתן מפגינות אהבה בפומבי?

      "כן, ואנחנו מתנשקות גם ליד ההורים. אנחנו אוהבות להראות אהבה. התשוקה בוערת בנו".

      מבחינת הרבנים שמתנגדים לעניין הפונדקאות, לסביות זה פחות "גרוע" מהומואים. למה, בעצם?

      רונית: "לא רק רבנים. בעולם השמרני יש יותר סלחנות ללסביות, כי הלסביות לא מתקשרת אצל שמרנים עם חדירה אלימה. הם רואים נשים בסרטי פורנוגרפיה מדגדגות אחת את השניה, משחקות ומצחקקות. עושות זה לזו קוצ'י-מוצ'י, לא מאיימות".

      בדיעבד, אתן לא מצטערות על כך שלא הרחבתן את המשפחה?

      "שתינו לא רצינו ילדים משלנו. החברות שלנו, שכן הביאו ילדים, הן המשפחה ובליל הסדר, ליד השולחן, אנחנו מרגישות שאנחנו דודות של הרבה ילדים. אנחנו רואות את הבלגן עם ההורות של החברות שלנו ואומרות 'תודה רבה, אבל לנו יש פאן אמיתי, בלי ילדים".

      אסנת: אנחנו בחרנו בחופש - ואין בנו חרטה על כך. בכלל, במילון המושגים שלנו לא מופיעים ערכים כמו חרטה, שנאה וקנאה".

      לאתר מגזינה

      לאתר עיצוב