פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      "מיציתי את תפקיד השברירית המורכבת": הדרך החדשה של אביטל דיקר

      קריירת המשחק גרמה לה לברוח מהקהל שחדר לה לנשמה. רק עכשיו, בתור סופרת במשרה מלאה, אביטל דיקר באמת פורחת - ובלי קשר, גם עדיין רותחת. ראיון עם כוכבת מהניינטיז שמצאה נחת

      אביטל דיקר (יח"צ , רמי זרנגר)
      "כששחקן עובד על תפקיד הוא מקצין ומעצים את התכונות של עצמו, כך שיתאימו לדמות". דיקר (צילום: רמי זרנגר)

      אביטל דיקר - סופרת, שחקנית, עורכת דין ומודל של נשיות חזקה וסקסית - היא טיפוס של חורף. תנו לה טיפות גשם על החלון, פוך ולפטופ. זה המצב שבו היא בשיאה. "אני הכי אוהבת לכתוב בגשם", היא אומרת, "זה זורם לי הכי טוב ככה. כשאני מקשיבה לגשם אני יכולה להתנתק מהעולם ולהיכנס עמוק לתוך הכתיבה. מצד שני, לפעמים זה פשוט לשבת ולשבת ולשבת עד שזה מתחיל לזרום. צריך משמעת עצמית בשביל זה, אבל כשזה קורה, זה הדבר הכי מגניב שיכול להיות".

      היא למדה בבית הספר למשחק ניסן נתיב ובמכון לי שטרסברג לתיאטרון ולקולנוע בניו-יורק, שם חיה במשך שלוש שנים ומשהו. הסרט הראשון שבו שיחקה היה "אחותו של הנדריק", סרטה של רותי פרס, אחייניתו של הנשיא המנוח. בהמשך שיחקה ב"פוטורומן", ב"החיים על פי אגפא", "הקיץ של אביה", "קשר דם", ה"ג'נאם ג'נאם" ועוד. בטלוויזיה היא זכורה בעיקר מהתפקיד המרושע-בקטנה שעשתה באופרת הסבון המצליחה "רמת אביב ג'".

      "כששחקן עובד על תפקיד הוא מקצין ומעצים את התכונות של עצמו, כך שיתאימו לדמות. אני חושבת שהכל קיים בכולנו. בגלל ש'אגפא' היה סרט שמאוד הצליח ואנשים התחברו מאוד לתפקיד שהיה לי שם, הוא עשה לי שירות מאוד, אבל הוא היה מאוד מסוים - השברירית המורכבת - ולכן המשיכו כל הזמן ללהק אותי לאותו תפקיד. היה לי עם זה קצת תסכול".

      אביטל דיקר (יח"צ , רמי זרנגר)
      "אמן חייב להתמודד עם השדים שלו כדי שהיצירה תיגע ללב של הקהל, תזיז, תשנה משהו, תהיי אמיתית ואותנטית" (צילום: רמי זרנגר)

      קיבלת תפקידים של אנשים סופר רגישים.

      "כולנו - גם מי שעוטה על עצמו שיריון מחוספס - אנשים רגישים. מבחינתי, זה סיפק לי יכולת להתמודד עם טראומות ועם קונפליקטים ובעיות שהיו בחיים שלי. כדי להתחבר לתפקיד את צריכה להתפשט ולהתמודד עם הכאב. זה אף פעם לא קל וזה בהחלט מתגמל. אמן חייב להתמודד עם השדים שלו כדי שהיצירה תיגע ללב של הקהל, תזיז, תשנה משהו, תהיי אמיתית ואותנטית. מי שלא רוצה להתעסק בדברים האלה, מוטב לו שלא יתעסק באומנות".

      ואז הפסקת לשחק. מה קרה?

      "קודם כל, התחתנתי, נולדו לי בנות והן סבלו מהחשיפה. כמו כל אישה טובה ניסיתי להיות אישה ואמא ויחד עם זה גם התבאסתי מאוד על התגובות שקיבלתי מאנשים ברחוב. קשה לאנשים בארץ לפרגן. מצד אחד הם אוהבים אותך ומצד שני כועסים עלייך ומחפשים בנרות את הנקודה שבה את לא בסדר".

      אביטל דיקר (יח"צ , רמי זרנגר)
      "חשבתי שאהיה עורכת דין ומתוקף ההגדרה הנדרשת - כלומר, התדמית היותר מכובדת - התרחקתי עוד יותר מהעולם הזה. רק עכשיו אני מנסה לחזור אליו שוב" (צילום: רמי זרנגר)

      היה קשה להפסיק? זה כמו גמילה?

      "זה קרה בהדרגה. עשיתי פה ושם דברים, ואז לקחתי הפסקה, כתבתי ספר ראשון למבוגרים ולמדתי משפטים. חשבתי שאהיה עורכת דין ומתוקף ההגדרה הנדרשת - כלומר, התדמית היותר מכובדת - התרחקתי עוד יותר מהעולם הזה. רק עכשיו אני מנסה לחזור אליו שוב".

      עד כה היא פרסמה שני רומנים למבוגרים. הרומן "מאז הלילה ההוא" עוסק באלמנת מלחמת ששת הימים, בחורה צעירה בת 24 שנשארה עם שני תינוקות, לבד, אחרי שבעלה נהרג. הספר מציג בדרך מקורית ומרתקת את ההתמודדות הנוראה הזאת מנקודת המבט של האם האלמנה ושל בתה. הרומן השני שלה, "יומן על רומן שהיה", עוסק במערכות יחסים, ובעיקר במוסד הנישואים והרחבת שעומד בסתירה למושג שנקרא "אהבה".

      לאחרונה היא פרסמה ספר נעורים בשם "השער האבוד", שמגולל את סיפורם של שלושה בני נוער - יהודי, ערבייה ונוצרי - שנקלעים לפיגוע טרור. הספר, שמתרחש בעיר העתיקה בירושלים, נע ביד אמן בין הפילוסופי לאתנולוגי ולפוליטי. "אני באמת לא יודעת איך יצא לי פתאום ספר לנוער", היא אומרת, "אנשים כל הזמן רוצים להכניס אותי להגדרות ולמסגרות, אבל אני עושה מה שמרגיש לי נכון. אגב, כבר שנים רציתי לכתוב לבני נוער. אני חושבת שזה הציבור היחיד שעוד אפשר לגעת בו ולפתוח לו את החשיבה. אולי הם לא יסכימו עם מה שכתוב, אבל הם בפירוש יקראו ויהיו פתוחים לדיעה אחרת".

      ולמה בחרת בתור גיבורים בני נוער משלוש דתות?

      "כי לאורך ההיסטוריה, הרג, הרס, פחד וקנאה היו תוצאות המעשים של שלוש הדתות. אני רציתי להעביר מסר, דרך הסיפור, שבאמונה זאת אהבה".

      על כריכת הספר יש תמונה שלך. למה, בעצם?

      "מי שעשתה לי את הכריכה היא אמנית שאני מאוד אוהבת - ליקה רמתי - והיא זאת שהתעקשה וחשבה שזה נכון שאהיה על הכריכה. היו לי התלבטויות, אבל בסוף הסכמתי איתה והיתה לי תחושה שבגלל שיש כל כך הרבה שכבות של צבע לא יזהו אותי. יש מצב שטעיתי. לא נורא".

      לאתר מגזינה

      צילום: רמי זרנגר
      איפור: שיר מור

      אביטל דיקר השער האבוד (יח"צ , רמי זרנגר)
      "מי שעשתה לי את הכריכה היא אמנית שאני מאוד אוהבת - ליקה רמתי - והיא זאת שהתעקשה וחשבה שזה נכון שאהיה על הכריכה" (צילום: רמי זרנגר)