פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      כך עם ישראל מנצח את הקושי וצומח מתוך הטראומה

      למרות שאנו חווים אירועים טראומטיים בתדירות גבוהה יותר, אופן ההתמודדות והחוסן האישי שלנו מחזקים אותנו, ואף מאפשרים לנו להתגבר ולצמוח במקום שמדינות אחרות, אפילו מעצמות, עדיין מתגברות על אירועי ההיסטוריה שלהן. שיחה מרתקת עם מומחית לטראומה

      פחד חרדה וחשש (ShutterStock)
      הגוף והנפש מסתגלים לכל מצב קיים ומראים בכך כוחות נפש ואומץ רב - גם אם תחושת החרדה והפוסט טראומה לעיתים משתלטת (צילום: ShutterStock)

      בין אם אתם מאלה שסופרים את השנים מבריאת העולם - 5,779 שנים למניינם - ובין אם אתם סופרים את השנים רק מקום המדינה - 71 שנים למניין, יש עובדה אחת שחוזרת על עצמה: עם ישראל הוא עם שההיסטוריה שלו רצופה טראומות.

      "אלו כוללים מאורעות רבים מספור", אומרת רונית חיימוב זילברמן, מייסדת המרכז לפסיכותרפיה אינטגרטיבית לטיפול בחרדות וטראומה "הדרך של רונית". "מקין שרצח את הבל, מהשעבוד של פרעה ויציאת מצרים, אונס הפילגש בגבעה בספר שופטים, חורבן בית ראשון ושני, מרד בר כוכבא, ורדיפת העם היהודי מהמאה הרביעית לספירה עם הכרזת הנצרות כדת השלטת, וכן בימי הביניים (המאות החמישיה-15) - בעת שהעם היהודי חווה טראומות עקב מסעי הצלב שדרשו מיהודים להיטבל או למות, ועד הפורגרומים ומלחמות העולם אשר שינו את פני היהדות והובילו לעצמאותה של מדינת ישראל וכיום המלחמות המבצעים הפיגועים והמצב הבטחוני".

      בגלל הטראומה, בזכות השוני

      חיימוב זילברמן טוענת כי בין התגובות הטראומטיות שלנו נכללות האופי הלוחמני, חוסר הסבלנות וחוסר האמון והקושי להיחשף. "לקראת ימי הזיכרון ויום העצמאות עוברות הרבה מחשבות ושאלות בראשי והחלטתי לבדוק אותם: האם מדינות אחרות מגיבות אחרת לטראומה וטרור מאשר ישראלים? עד כמה ההיסטוריה של העם היהודי כנרדף, כניצול שואה, משפיעה על האמונות שלנו, העמדות שלנו על העולם כ'מקום לא בטוח' ועל היכולת שלנו להתמודד בצורה אחרת עם אובדנים חוזרים ונשנים. כאשר אני עומדת בצפירה וחושבת על אבי ז"ל שהיה מניצולי השואה בבולגריה, ועל חברים שאיבדתי באסון המסוקים, ובפעולות צבאיות, וכאשר אני חושבת על כל המטופלים הפוסט-טראומטיים והלומי קרב שנפשי נוגעת בהם - עוברת בי צמרמורת. צמרמורת זו מציפה אותי בשנייה אחת במגוון תחושות אינסופי: עצב, השתתפות בצער, קושי לראות את התמונות, גאווה על היותנו מי שאנו, אמונה למרות הכל במין האנושי, ונחישות לעשות כל מה שניתן כדי לצמצם את הסבל".

      אז מה עושה אותנו, העם הישראלי, לשונה?

      "בעוד שקיימת ספרות ענפה על כך שטראומה מתמשכת יוצרת תגובת טראומה מורכבת בה אדם מאבד את החוסן האישי שלו, מחקרים אחרים מראים שאירועי טראומה מתמשכים לאומיים ואישיים כאחד יוצרים, למרות עוצמתם, הסתגלות למצב הקיים, ואף יכולים לעזור לאדם לחפש משמעות וייעוד מתוך הטראומה - כשאבי הצמיחה מהטראומה ויקטור פרנקל תיאר זאת בספרו "האדם מחפש משמעות": "מה שהיה דרוש באמת, היה שינוי יסודי ביחסנו אל החיים. צריכים היינו ללמוד בעצמנו וללמד את האנשים המיואשים, כי בעצם לא היתה חשיבות למה שאנחנו קיווינו לקבל מן החיים, אלא למה שביקשו החיים לקבל מאתנו. צריכים היינו לחדול מלשאול לפשר החיים ותחת זאת לראות את עצמנו כנשאלים על-ידי החיים יום-יום ושעה-שעה. ועלינו להשיב, לא בדיבור ולא בהרהור - אלא בפעולה נכונה ובהתנהגות נכונה". עוד הוא כתב כי 'האמת שאהבה היא המטרה הסופית והנעלה ביותר אשר אליה ישאף האדם'. וזאת, כי היא חלק גדול ממה שמצמיח מטראומה".

      לדברי רונית חיימוב זילברמן, ישראל מושפעת מאירועי הטרור, לוחמה ורדיפה ונפש העם היהודי מדומה לילד המוכה. אך במקום להפוך מהילד המוכה להורה המכה, העם היהודי על כל רבדיו (שמאל, ימין, דתי, חילוני, מזרחי אשכנזי) בקיבוץ הגלויות שלו על כל הקשיים הנובעים בתהליך קבלת השונה - מראה חוסן ויכולת עמידות גם כשקשה. "נראה כי נפש האדם הנה בעלת תעצומות כוח רבות, ויכולה להתגבר. אזרחי ישראל, למרות תחושות החרדה הקשה והתגובות הפסיכו-סוציאליות הטראומטיות, ממשיכים להתנהל ביום יום. הגוף והנפש מסתגלים לכל מצב קיים ומראים בכך כוחות נפש ואומץ רב - גם אם תחושת החרדה והפוסט טראומה לעיתים משתלטת. חשוב לזכור תכונת התעלות זו ולהעצים אותה. האמונה כי ממשבר ניתן לצמוח אינה מפחיתה מערך ההשפעות השליליות הקשות והכואבות של החשיפה לאירועי טראומה. עם זאת, ההכרה כי החשיפה לאירועי טראומה עשויה להניב השפעות חיוביות של צמיחה וגדילה, יכולה להקל מעט על ההתנסות הקשה של אנשים שנחשפו לחוויות קשות. ובכך, למרות שאנו חווים אירועים טראומטיים בתדירות גבוהה יותר, אופן ההתמודדות שלנו והחוסן האישי שלנו מחזקים אותנו, ואף מאפשרים לנו להתגבר במקום שמדינות אחרות - ואפילו מעצמות - עדיין מתגברות על אירועי ההיסטוריה שלהן".

      רונית חיימוב (יח"צ , סם יצחקוב)
      "הדור הצעיר שלנו מצליח לצמוח למרות האירועים הטראומטיים של העם". רונית חיימוב (צילום: סם יצחקוב)

      מפרויד לאירווזיון

      "כולנו יודעים שאיינשטיין ופרויד היו יהודים, ובעיניי לא בכדי הדבר, כי דווקא יהודי כמו פרויד פיתח את תיאורית הטראומה והיה אביה שכן מתוך עמו הוא בא. אך גם היום בימינו, לעם ישראל יש הישגים המראים על צמיחה מתוך הטראומה. אפילו עצם העובדה שזכינו בארוויזיון, עצם זה שתלמידי תיכון חדש מתל אביב, הם אלופי העולם בכדורסל השנה. כל אלו מדגימים כי גם הדור הצעיר שלנו מצליח לצמוח למרות האירועים הטראומטיים של העם. בנוסף, פיתחנו רובוטיקה מתקדמת וכל העת אנו מציגים פיתוחים חדשים בעולם הרפואה, כמו מערכת אבחון נגיפית. שכן צמיחה מתוך טראומה יוצרת מחשבה יצירתית המובילה לריפוי".

      אז איך צומחים מתוך טראומה?

      "זה כלל לא פשוט, אבל בהחלט אפשרי. יש להמשיך להיות בנוכחות אוהבת, להישאל על-ידי החיים, ולעשות תרגיל קטן: קחו את האירוע הכי קשה שחוויתם או אפילו כזה שאתם חווים עכשיו בימים אלו - ולא קשה למצוא אירוע כזה. כיצד הוא שינה את חייכם? את נקודת המבט שלכם? את ההסתכלות שלכם? האם הצלחתם ללמוד דבר אחד מתוכו, קטן ככל שיהיה? לדעתכם, כמה אנשים נוספים חוו או יחוו אירוע קשה הדומה לאירוע שאתם חוויתם? אחד?עשרות? מאות? אלפים? בישראל כל אדם שלישי חווה חרדה וכל אדם שמיני חווה תגובות פוסט טראומטיות. וכך, הסבירות שמישהו נוסף יחווה אירוע קשה בדומה למה שחוויתם הוא לא רע בכלל. וכעת, שאלו את עצמכם בעקבות החוויה שחוויתם - האם תוכלו לתמוך, לעזור, ללמד אחרים משהו אחד קטן שאתם למדתם מהאירועים הקשים שלכם, ולהעביר את הלמידה והידע הזה הלאה לעוד אדם אחד נוסף? למעשה, זוהי בדיוק צמיחה מהטראומה, ואנו - העם היהודי - אלופים ביכולת שלנו לקחת את הדברים הרעים שקרו, קורים ויקרו לנו, לצמוח מתוכם ולעזור לאחרים. שיהיו לנו ימים שקטים ושלווים".

      המרכז לפסיכותרפיה אינטגרטיבית לטיפול בחרדות וטראומה "הדרך של רונית"

      לאתר מגזינה