פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      בלי רגשי נחיתות: הנשים שמעניקות עתיד לאלו הנופלות לזנות

      כשנופלים לעולם הזנות, קשה לצאת ממנו. הנשים שכן מנסות מוצאות את עצמן לבד בעולם, אבודות, חסרות כל ומצולקות נפשית. לילך צור בן משה ועינת רוטפוס, מייסדות עמותת "הופכות את היוצרות", אוספות אותן, מחבקות אותן חזק וסוללות עבורן עתיד בתעשיית האופנה

      עינת רוטפוס, יזמית אופנה (ימין), לילך צור בן משה מנכ"לית עמותת הופכות את היוצרות (יח"צ , רמי זרנגר)
      יזמית האופנה עינת רוטפוס ומנכ"לית "הופות את היוצרות" לילך צור בן משה (צילום: רמי זרנגר)

      החוק האוסר צריכת זנות, שייכנס לתוקף ב-2020, יהפוך את ישראל למדינה העשירית בעולם שמפלילה צרכני זנות באמצעות קנסות ואיום לרישום פלילי. הדרך לגיבוש החוק לא הייתה קלה. כבר לפני שנה וחצי אושרו בקריאה טרומית הצעות חוק פרטיות של ח"כ שולי מועלם, ח"כ עליזה לביא והח"כ לשעבר זהבה גלאון, אבל רק אחרי שהוקמה ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור החלה הממשלה לקדם את החוק, שהוגש הפעם על ידי שרת המשפטים איילת שקד.

      עוד לפני שהחוק עבר ההדים שלו כבר החלו להדהד בשטח - בין השאר באמצעות כלי התקשורת שנתנו במה לנושא שהיה מושתק שנים רבות. כתוצאה מכך, במהלך השנה וחצי האחרונות חלה עלייה דרמטית של 210 אחוז בבקשות לשיקום על ידי נשים שעסקו ועוסקות בזנות.

      אחת העמותות המוכרות והפעילות בשטח, שמקבלת אליה מדי שבוע נשים פצועות שהחליטו שהן רוצות לבחור מחדש בחיים, היא עמותת "הופכות את היוצרות". מדובר בסטודיו שמציע שירותי תפירה למעצבים ואף מתהדר במותג פרטי - Yotsrot - אבל "הופכות את היוצרות" הוא הרבה יותר מזה: הוא בית עבור נשים שיצאו ממעגל הזנות וכעת עוברות, ביחד, תהליך ארוך ומשמעותי של שיקום הגוף והנפש. כחלק מתוכנית השיקום מתקיימות במקום הכשרות מקצועיות בעיצוב אופנה, בשיווק דיגיטלי ובמדיה חברתית, כשכל המועסקות בסטודיו נהנות מהכנסה עצמאית שמסייעת להן להישאר מחוץ למעגל הזנות. לצד מסלולי ההכשרה והתעסוקה, הנשים זוכות לטיפול נפשי, לטיפול בריאותי, ולסיוע בהסדרת נושאים כספיים, בעניינים הקשורים בילדים וכן הלאה.

      הסיפור התחיל בתוך ראשה של לילך צור בן משה (47), כיום מנכ"לית "הופכות את היוצרות", לפני כעשור, כשעברה לגור בדרום תל אביב, שם גילתה את מה שקורה בחצר האחורית של המדינה. "לראשונה בחיי נתקלתי בזנות באופן בוטה", היא אומרת, "הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו - וככה הכל התחיל".

      שמלה של המותג Yotsrot, תוצרת גילדת האופנה בשיתוף הופכות את היוצרות (יח"צ , דור ארזי)
      שמלה של המותג Yotsrot (צילום: דור ארזי)

      מרכז הפעילות הראשון נפתח בתל אביב בתחילת 2013. "התחלנו עם תקציב קטן מאוד, אבל עם המון מוטיבציה ועבודה קשה, ולאט לאט בנינו את התוכנית הזאת. היינו צריכים ללמד את הקרנות שיש כזה קהל יעד שזקוק לתמיכה - וזה היה תהליך ארוך, לא רק עבור מי שאמורות לצרוך את הסיוע, אלא גם עבור מי שאמור לסייע להן".

      כמה שנים אחר כך נולד החיבור עם עינת רוטפוס - יזמית אופנה ותיקה שעומדת מאחורי סיפור ההצלחה של "גילדת המעצבים" בדיזינגוף סנטר (מיזם המספק תמיכה כוללת למעצבים ישראלים). באחד מאירועי האופנה שיזמה רוטפוס היה גם דוכן של "יוצרות". "הציגו לי דוכן של מישהי שכלל חולצות מבדים נעימים מאוד וגזרות פשוטות וכיפיות - ואז הסבירו לי מה עומד מאחוריו", אומרת רוטפוס, "זה היה 'וואו' מבחינתי. נגנבתי. באותו רגע החלטתי שזהו, אני קושרת את עצמי למיזם הזה. אגב, מי שהציגה את הדוכן הייתה בעצמה אישה שיצאה ממעגל הזנות".

      החיבור בין השתיים הלך והעמיק. כיום, המוצרים של 'יוצרות' נמכרים בגילדת המעצבים בדיזנגוף סנטר, באתר ובאאוטלט. מעצבות תופרות אצלן כדי שהכסף יגיע אליהן ולא למתפרה. "ההתמודדות המרכזית שלנו, לפחות בהתחלה, הייתה עם הקושי של אנשים לראות בנשים שיצאו ממעגל הזנות כחלק מהחברה", אומרת צור בן משה, "קל להתעלם מהן ולהגיד שזה השוליים של השוליים. קל מאוד לאמץ את הדימוי שתרמו לו סרטים, ספרים והצגות שהציגו אייקון של זנות עוצמתית - משהו רחוק מאוד מהאישה כמוצר צריכה. המציאות כיום היא שהזנות מתקיימת בעולם קפיטליסטי ושנשים הן מוצר צריכה. הן משומשות מהר ונזרקות מהר. מהזנות הן מגיעות לעוני עמוק ולחובות גדולים, ולמעשה נלכדות במלכודת שקשה מאוד לצאת ממנה".

      עינת רוטפוס, יזמית אופנה (יח"צ , רותם רייצ'ל)
      "זנות זה פשוט רצח. לא באמת מתאוששים מזה. הן ילדות שהלכו לאיבוד בצורה טרגית". עינת רוטפוס (צילום: רותם רייצ'ל)

      ומה לדעתך השתנה בשנים האחרונות ביחס אליהן?

      אני חושבת שבזכות העבודה שלנו ושל ארגונים אחרים, אנשים רואים את הנשים בזנות כמו שהן: נשים שהוזנחו על ידי החברה וצריך לטפל בהן. זנות מסמלת את המקום הכי נמוך שאישה יכולות להגיע אליו, גם אם קשה להכיר בכך. אם רק הייתה ניתנת תשומת הלב והיו משקיעים באותה אישה, היו מגלים אוצרות".

      ב"הופכות את היוצרות" בהחלט משקיעים בנשים האלה - והתוצאות ניכרות: בשנה שעברה בנות העמותה הציגו קולקציה אביבית בשבוע האופנה הישראלי. 15 נשים שהצליחו לצאת ממעגל הזנות הציגו את העיצובים שלהן בתצוגה הכי מרגשת והכי מדוברת שהייתה בארץ ב-2018.

      "הדבר הראשון שהבנתי כשנכנסתי לסיפור הזה הוא שאפשר ליפול לשם בקלי קלות", אומרת רוטפוס, "95 אחוז מהנשים שעוסקות בזנות הן פשוט נשים שחוו התעללות כילדות או כנערות. זה יוצר אצלן דימוי גוף ודימוי עצמי נמוכים כל כך, שהן פשוט כלי לשימוש אצל מישהו אחר. זה מה שהן חושבות שהערך שלהן. זנות זה פשוט רצח. לא באמת מתאוששים מזה. הן ילדות שהלכו לאיבוד בצורה טרגית".

      אחת הטענות שנשמעות לפעמים היא שהן בחרו בזה.

      "יש להרבה אנשים תפיסה שגויה. מה שאנשים מכירים זה מה שהם רואים בסרטים - וזה ממש לא עובד ככה. הם לא יודעים איך התעשייה הזאת באמת נראית ומה הוביל את הנשים האלה למקום האיום הזה".

      כשלקוחות שומעות על הסיפור מאחורי הבגד, הן נרתעות?

      "אני תמיד מסבירה על הפרויקט ומראה ללקוחות את הכיתובים שמלווים את הדגמים השונים של 'יוצרות' למשל: 'I Am A Person, Not An Object' . יש לי לקוחה שליוותה מישהי מהפרויקט שהיא פגשה בחנות. מישהי שאין לה אימא או דמות קרובה אחרת שתתמוך בה. החיבור ביניהן היה מאוד משמעותי. הרבה פעמים גם לקוחות רוכשות במיוחד בשם התרומה".

      לאתר מגזינה

      סטודיו ומתפרה הופכות את היוצרות (יח"צ)
      הסטודיו והמתפרה של המותג Yotsrot (צילום: רמי זרנגר)