פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      כשהקהל המאופק השתולל: הפסטיבל ששווה להגיע בשבילו לזלצבורג

      הקהל שזכה להיות נוכח באופרה "אלצ'ינה" של הנדל במסגרת פסטיבל זלצבורג סירב לצאת מהאולם בסופה במשך חצי שעה, עמד ומחא כפיים בשלהוב חושים. במילים אחרות, כן, שווה להגיע לעיר הולדתו האוסטרית של מוצארט רק בשביל זה. המאה ה-18 מעולם לא הייתה חיה ובועטת יותר

      זלצבורג, אוסטריה (יח"צ)
      הלב הקלאסי של אירופה וביתו של מוצארט. זלצבורג (צילום: יח"צ)

      מרגש להגיע לאירוע בסדר גודל של פסטיבל זלצבורג שבאוסטריה. השנה עמד הפסטיבל תחת כותרת מחווה ל"קסטרטי" - זמרים סריסים, אופנה שהיתה נפוצה באירופה של תחילת המאה ה-18. במרכז הפסטיבל ניצבה האופרה "אלצ'ינה" מאת הנדל עם צוות כוכבים מהשורה הראשונה. את התפקיד הראשי גילמה זמרת המצו האיטלקייה צ'ציליה ברטולי, המנהלת האמנותית של הפסטיבל, שהודיעה בערב הפתיחה שתמשיך בתפקיד עד 2026.

      האירוע, צוות הכוכבים והאופרה יצרו ציפיות גבוהות. מאוד גבוהות. עם כל הרצון והניסיון, קשה להימנע מציפיות. אתה מנסה לומר לעצמך לנסות להגיע רגוע, פתוח ולחוות את הרגע, אבל זה לא עבד. הערב, מצדו, די מילא את הציפיות האלה: קהל ססגוני שלבש שמלות ערב וחליפות טוקסידו מרהיבות, במה שחולקה באמצעות מסך שקוף שהוקרן עליו וידאו ארט - קלאסה דה לה קלאסה. ומעל הכל - המוזיקה. הנדל כתב את "אלצ'ינה "בתקופה קשה: הסולן הכוכב שלו, הזמר האיטלקי סנסינו, הסתכסך איתו ועזב לבית אופרה מתחרה, וכך נולדה תקופה של תחרות קשה בלונדון בין שני בתי אופרה.

      בתוך תקופה קצרה יחסית, בשנת 1735, הנדל כתב את האופרות "אריודנטה" ו"אלצ'ינה", שנחשבות ליצירותיו המפורסמות בייותר. קרוב ל-300 שנה לאחר מכן האופרות האלה עדיין מועלות בבתי אופרה כמו וינה, לה סקאלה וכעת גם בפסטיבל זלצבורג: הפקה נוצצת ומוקפדת במיוחד של אלצ'ינה, שניכר שהושקע בה מאמץ רב.

      סיסליה בארטולי ורקדנים, פסטיבל זלצבורג (יח"צ)
      במרכז הפסטיבל ניצבה האופרה "אלצ׳ינה" מאת הנדל עם צוות כוכבים מהשורה הראשונה. סיסליה בארטולי ורקדני האופרה (צילום: יח"צ)

      אין סוף טוב

      האופרה מגוללת את סיפורה של אלצ'ינה - קוסמת יפה אך אכזרית ששולטת באי משלה. את מאהביה, לאחר שהם מעייפים אותה, היא הופכת לעצמים בטבע או לחיות בר. רק הלוחם הנוצרי רוג'רו כובש את לבה - והוא זה שבסופו של דבר גם הורס אותה. הבימוי התמקד באלצ'ינה המכשפה והציג אותה כאישה פגיעה שפוחדת להזדקן ולהישאר לבד, ואף יוצרת עולם שלם כדי לעצור את חלוף הזמן עם הקסם שלה. קיר הזכוכית הגדול שעל הבמה מחלק את הסצנה בינה לבין הגברים המעונים, השבויים, שסובלים מאחוריה, ובמקביל הוא גם משמש כמראה שבה הדמויות רואות את השתקפותן - ורק אלצ'ינה רואה את הדמות שלה כאישה זקנה ופרועה. זהירות, ספוילר: אין סוף טוב ב"אלצ'ינה". היא מתה מוות מפחיד. רוג'רו נאנח ומתגעגע אליה ואינו מסוגל לעזוב את גופה. המראה מתנפצת.

      ברטולי מהפנטת. קולה הקטיפתי עולה לגבהים ללא כל מאמץ. היא מגלמת בדרך מעוררת השתאות אישה שהיא מצד אחד מכשפה אכזרית ומצד שני אישה פגיעה וחסרת ביטחון שמתחננת לאהבתו של רוג'רו, שנמצא תחת כישופה. ברטולי אכזרית ומפחידה בהתפרצויות הנקמה שלה על הבמה ומצליחה להביא את הקהל לדמעות, תוך כדי שהיא מובילה אותו אל מסע עוצר נשימה בנשמתה של אישה נטושה שגורמת לנו לסלוח לה לשכוח את כל בגידותיה.

      פיליפ ז'רוסקי, פסטיבל זלצבורג (יח"צ)
      ביצועים מהנים. פיליפ ז'רוסקי המגלם את רוג'רו (צילום: יח"צ)

      את אחותה של אלצ'ינה מגלמת סנדרין פיאו עם סופרן גבוה ונוצץ, מושלם עבור המכשפה הצעירה שמתוארת בסיפור כילדה סקסית וקצת מטופשת. פיליפ ז'רוסקי מגלם את רוג'רו וגם הביצועים שלו מהנים מאוד. הוא נותן פרשנות ייחודית לתפקיד של גבר אבירי, מבולבל ומכושף. קריסטינה האמרסטרום מגלמת את ארוסתו של רוג'רו שמגיעה לאי המכושף של אלצ'ינה במטרה להצילו מידיה. צחוקה העמוק של הדמות, המלוטש, הופך לקול ההיגיון בעולם שהשתגע.

      האופרה של הנדל מדברת על בגידה ועל אהבה בעוצמה נדירה ואולי זה ההישג הגדול ביותר שלה: אלצ'ינה היא הדמות הרעה והשנואה בסיפור, אבל המוזיקה שהנדל הלחין עבורה גורמת לקהל להתאהב בה ולהזדהות עמה. לאריות באופרות בארוק יש מבנה קבוע שמכונה "דה קאפו": חלק ראשון, שני וחזרה של החלק הראשון. בהפקה בלטה באופן במיוחד החזרה של החלק השני - לעיתים באיטיות מודגשת שמבליטה את הדרמה ומאפשרת לסולן להבליט את איכות קולו ואת הווירטואזיות הווקאלית שלו.

      המערכה השנייה היא מצעד להיטים: אריה יפהפייה רודפת אריה יפהפייה. אין רגע דל. לא אחת מצאתי את עצמי עם נשימה עצורה. הסולנים התעלו על עצמם. ברטולי היא זמרת ותיקה ומנוסה עם עוצמה רגשית וקול חזק וצלול. ז'רוסקי הוא ללא ספק בין זמרי הקונטרה טנור הטובים ביותר כיום. קול חזק ועדין בו זמנית, לא מאומץ אפילו לא לרגע.

      הקהל הזלצבורגי המאופק השתולל. בסיום, הוא פשוט סירב לעזוב ומחא כפיים במשך חצי שעה - ובצדק.

      לאתר מגזינה