פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      השואה שנשכחה: סרט ישראלי יטיל אור על הרעב באוקראינה

      דים אמור נולד באוקראינה וגדל על הטראומה הלאומית - הרעב הקשה שהרג מיליונים מבני האומה. בקרוב יחל בצילומי סרט על התקופה האפלה ההיא, ששחקני האקדמיה לאמנויות הבמה בתל אביב יככבו בו

      סרט על הרעב באוקראינה (יח"צ , juliazaz)
      לא פוחדים מהרוסים. שחקני הסרט, דים אמור באמצע (צילום: juliazaz)

      "אני מבין שאני אצטרך לשלם מחיר כבד על מה שאני עושה, אבל אני חושב שהנושא הזה מאוד חשוב וחייבים להציף אותו", אומר דים אמור, מייסד ומנהל האקדמיה לאמנויות הבמה בתל אביב. בשבע שנות קיומה, האקדמיה ומנהלה החרוץ כבר הספיקו לקטוף תארים רבים, בהם בפסטיבלים בינלאומיים באירופה, לצד הישגים מרשימים בישראל. האקדמיה, שמעסיקה מורים מפורסמים ומקצועיים מהשורה הראשונה ודוגלת בכיתות לימוד קטנות על מנת להעניק תשומת לב מלאה לסטודנט, היא גם בית הספר למשחק הראשון בישראל שמעניק תואר ראשון בחו"ל לתלמידיו במסלול לימודים מיוחד, בזכות שיתוף פעולה עם משרד החינוך הרוסי ועם אוניברסיטה במוסקבה.

      ממקור שיתוף הפעולה החלוצי הזה, תגענה הצרות, אם דים אמור ימשיך בפועלו על פי התכנון. ובכל זאת, תהיינה ההשלכות אשר תהיינה, הן מבחינת קשרים אקדמאיים והן כלכלית, מבחינת מי שגדל באוקראינה, למד בבית הספר חצאי אמיתות על תקופת הרעב הנוראית במדינה ושמע כל חייו רק שקרים בנוגע למותם של מיליוני אנשים, אין שום דרך חזרה.

      "הסרט ייקרא 'הולוד', רעב ברוסית. הוא יעסוק בתקופת ה'הולודומור' - 'המתה באמצעות רעב' - שהתרחשה בשנים 1932-33, התקופה בה שלטון ברה"מ מנע אוכל מהאוקראינים על מנת לשלוט בהם. זו היתה התגובה של רוסיה לעובדה שאוקראינה שאפה לעצמאות, לאלף את האנשים על ידי רעב מוחלט", אומר דים ומדגיש שוב ושוב באופנים שונים את גודל הטרגדיה: "השלטון הרוסי לקח מהם אוכל כדי שהם יהיו ממושמעים. הצבא הגיע לבתים ולקח אוכל מהאנשים. על פי הערכות, בשנה אחת הושמדו יותר מחמישה מיליון אזרחי אוקראינה.

      "כמובן שעד היום הרוסים לא מעוניינים לקחת אחריות על זה ועושים הכל כדי שזה לא יקרה. בוא נגיד ככה, כמה מנהלי אוניברסיטאות כבר אמרו לי בעקבות פוסט שפרסמתי בפייסבוק על הסרט, שזה יהיה בעייתי אם אמשיך בהפקת הסרט ואמשיך ללמד, כי זה 'בניגוד להחלטות הממשלה שלנו ברוסיה'. זה נושא סגור שלא מדברים עליו, רק לאחרונה נפתחו המסמכים שמאשרים את זה. יש אנשים שמשווים את זה לשואה, כי זה היה הרג מכוון שקטל מיליונים, רק שבמקרה הזה נמחקו מיליוני אנשים - וכל העולם שותק".

      סרט על הרעב באוקראינה (יח"צ , juliazaz)
      "בכלל לא ידענו על מה שקרה". בחזרות לסרט (צילום: juliazaz)

      איך יבטא הסרט את האסון הזה?

      "עלילת הסרט תביא את סיפורה של משפחה אחת, אמא עם שישה ילדים. אחד מהילדים מת מרעב ובלית ברירה היא מחליטה, במקום לקבור את הילד, להאכיל את שאר ילדיה בגופתו כדי לשרוד. נשמע דמיוני, אבל זה דבר שקרה במציאות.

      "תחשוב מה זה להיות במינוס שלושים מעלות, עם כמה ילדים. פעם בכמה זמן מגיע הצבא לקחת את כל האוכל שיש, אפילו את חתיכות הלחם שנשארו להם הם זרקו. כל פעם מחדש היו אונסים את האם. המשפחה אכלה כל מה שהתאפשר לה, בתקופה ההיא הם אכלו אפילו עכברים וחולדות, כל מה שהצליחו לתפוס. גם את החתולים והכלבים הם אכלו כדי להשאר בחיים, הם אכלו כל מה שזז. כשחקרתי את התופעה מצאתי גם רישומים על אנשים שהוצאו מהקברים זמן קצר לאחר שמתו, כדי לאכול אותם. אתה מבין? השלטון גרם להם לאכול בני אדם מתים כדי לשרוד. מאוד קשה להבין את זה, אבל אסור לשפוט, כי זה מה שרעב עושה בסופו של דבר לבני אדם.

      "ברור שרוסיה של לנין וסטאלין לא מודה בפשעים האלה, לא מגלה את המסמכים וטוענת שהתעודות שנמצאו מזויפות. בזמנו, סופרים ואמנים שכתבו ויצרו על התקופה ההיא היו נרצחים על ידי השלטון בלי משפט. עד היום טוענים ברוסיה שזו היתה מצוקה קולקטיבית ולא רק של העם האוקראיני".

      בשנת 2006, יותר מ-70 משנה לאחר האסון, הועבר חוק באוקראינה שאוסר על הכחשת ההולודומור. בשנת 2008 נפתח מוזיאון בקייב להנצחת ההולודומור. ובכל זאת, מדינות רבות עדיין לא מכירות בהרעבה השיטתית של שנות השלושים באוקראינה כרצח עם.

      בגיל 17 עלה אמור לארץ על מנת להתגייס. כל שנותיו באוקראינה הוא לא ידע דבר על מה שהתחולל בחצר ביתו. "בשיעורי היסטוריה על אוקראינה לא היו אומרים על זה כלום, הספרים שלמדנו מהם היו מטעם ברה"מ. אנחנו לא ידענו בכלל שזה קרה. ידענו שהיה רעב, אבל מה שכתוב בספרים זה שלא היה גשם בחורף וזה הכל. עכשיו, בעקבות המסמכים שהתגלו, לקחו גם עדויות מאנשים שנשארו בחיים מאותה תקופה. נשארו איזה 20 אחרונים".

      סרט על הרעב באוקראינה (יח"צ , juliazaz)
      מחכים לחורף. בחזרות לסרט (צילום: juliazaz)

      ההורים שלך לא ידעו?

      "לא ידעו כלום, גם הם לא למדו את זה. עד עכשיו שהתחילו לדבר על זה הם לא ידעו כלום. יש לי עדיין בבית את הספר הישן של בית הספר, לא רשום שם על זה שום דבר.

      "תבין, פעם אחת אמרתי בגן ילדים שלנין לא טוב, אז הזמינו את ההורים שלי לוועדה מיוחדת. שאלו אותם איך הוא מדבר ככה, הרי לנין עשה דברים כ"כ טובים. זה היה טאבו. אז לדבר על שהוא לקח אוכל מחמישים מיליון אנשים כדי ליישר אותם? אוי ואבוי אם מישהו היה אומר את זה. ועוד ליהודים בכלל לא היתה זכות להגיד משהו".

      אמור כתב את התסריט בעברית, "כי זה סרט ישראלי", יחד עם תלמידי האקדמיה שישחקו בסרט - אלינה רובין, טניה טל מחין ורוסלן ויליטניצקי. הם יתחילו את הצילומים באוקראינה בחודש דצמבר. "אנחנו צריכים חורף בשביל הצילומים", מסביר אמור. "בינתיים אנחנו עסוקים בחזרות. מצאנו באוקראינה בית עממי, ממש כמו בימים ההם, ובו נצלם".

      איפה הסרט יוקרן?

      "בסינמטק, ובתקווה גם בקייב ובשגרירות אוקראינה. אני מאוד רוצה שזה יוקרן גם בכנסת, בפסטיבלים כמובן, איפה שנוכל. פיילוט יהיה מוכן כבר בפברואר. כבר רמזו לי שהסרט לא יוקרן בפסטיבל ברוסיה ושלא אוכל להציג שם יותר את ההצגות של האקדמיה, אבל חשוב לי יותר לדבר על זה, בטח כשההכחשות ממשיכות, כי הפוליטיקה יותר חזקה מההיסטוריה. לקחו מהם את הפרות, החקלאות, אפילו מזון שהיה להם בבתים, עד שאנשים אכלו עכברים וגופות. איך אפשר להשתיק את זה?"