פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      גם המעבר החד למושב לא מרחיק את עמית מכטינגר מעין המצלמות

      היא כל כך יפה שזה עדיין צובט בלב של רכילאים שמתחזקים את תדמית הילדה הרעה שלה, אבל עמית מכטינגר (44) לא רואה היום איש ממטר. טוב לה שם, במושב תלמי אלעזר, עם ההורים והילדים. נוח לה ככה, יחפה, בחיק הטבע, לפחות כמו על המסלול של גוצ'י. יש מצב שאפילו יותר

      עמית מכטינגר חליפה משכית עגילים וענק פאולה ביאנקו צמיד בן ציון דוד, משכית סנדלים זארה (יח"צ , טל עבודי)
      חליפה משכית עגילים וענק פאולה ביאנקו צמיד בן ציון דוד, משכית סנדלים זארה (צילום: טל עבודי ארט: אסף דיי, ע' צילום: סתיו הוכמן, ע' סטיילינג: שירלי באריס ומיכל עמית, פאות: רבקה זהבי)

      סטיילינג וניהול אמנותי: יונתן פרימרמן / איפור: ערן פל / שיער: ליאור גרין

      לעמית מכטינגר יש רקע יוצא דופן ובהתאם לכך גם אישיות מיוחדת במינה. ילדת טבע ממושב תלמי אלעזר (שהקימו סבה וסבתה) שהפכה לדוגמנית הצועדת על המסלולים הנחשקים בעולם. בין השאר אפשר למצוא בה התעניינות בדלק ובאופנועים לצד טבעונות אדוקה, חיבור לתעשייה לצד מודעות רוחנית, אימהות לצד חיי מדיה. והיא כל כך יפה. כמו אלה.

      במהלך שלוש השנים האחרונות היא מתמודדת עם הדואליות שמתחוללת בתוכה בעזרת שיטת "המגרות". "אני לומדת איך לעשות לעצמי טוב ביומיום, איך המחשבה והגוף נשארים באותו מקום ולא עוברים למקומות אחרים", היא מסבירה, "זה רוחני וארצי ביחד. התיאוריה אומרת שתמיד נהיה שני חלקים: טוב או רע. תמיד נרצה ללכת או להישאר בבית. תמיד יהיו לנו שני רצונות והשאלה היא איך לא להתחרפן ולהשאר מבסוט בכל פעולה שאת עושה ובכל מקום שבו את נמצאת".

      כלומר, בכל זמן נתון את מודעת לשני הכוחות שנמצאים בתוכך ובוחרת באחד מהם?

      "את לא בוחרת, אלא מסכימה עם שני המדדים. אם אומרים שאני מופרעת, אז יש לי גם את הצד שאני ביתית - ושניהם סבבה. ואם אני מסכימה עם שניהם אז הכל טוב".

      לאתר מגזינה

      עמית מכטינגר שמלה משכית טופ ברברי, פקטורי 54 (יח"צ , טל עבודי)
      שמלה משכית טופ ברברי, פקטורי 54 (צילום: טל עבודי)

      נדמה שהדימוי שדבק בה, זה של "הילדה הרעה", נדחק לאחרונה הצידה. מכטינגר, בגרסתה העדכנית, רגועה, נושמת ומאוד מחוברת לקרקע, לאדמה, לשורשים. "זאת שפה חדשה שמעולם לא דיברתי אותה ולא שמעתי אותה. היתה לי תקופה צינית, היתה לי תקופה פולנית, היתה לי תקופה שלילית ועכשיו אני מיטיבה עם עצמי ועם הסביבה ועם הכדור שאנחנו חיים עליו".

      איך זה בא לידי ביטוי?

      "אני טסה במטוסים ועצוב לי לדעת שאני מזהמת את הסביבה עם דלק. לכן אני משתדלת לצמצם את הטיסות שלי. רוצים לבנות פה שדה תעופה במועצה אזורית מנשה וזה יהיה נזק סביבתי בלתי הפיך. אמא שלי הלכה להפגין. אני פחות בן אדם שמפגין אז אני מעבירה את זה דרך רשתות חברתיות ומשפיעה בדרך שבה אני יכולה".

      למה לא יצאת להפגין?

      "מאותה סיבה שאני לא הולכת לקניון עם הבת שלי. יש שם הרבה אנשים וכשיש התקהלות גדולה קשה לי. אני לא מסוגלת להיות במקום סגור עם הרבה אנשים. אני גם לא מצביעה, אגב".

      למה?

      "מאותה סיבה שלא הייתי בצבא ולא הסכמתי להחזיק נשק. אלימות מביאה אלימות".

      עמית מכטינגר מעיל טרנץ׳, חולצה מכופתרת ומכנסיים פולו ראלף לורן סנדלים זארה (יח"צ , טל עבודי)
      מעיל טרנץ׳, חולצה מכופתרת ומכנסיים פולו ראלף לורן סנדלים זארה (צילום: טל עבודי)

      מכוונת לבית

      מכטינגר, בת 44, נולדה באוסטרליה. היא היתה בת שנה כשהגיעה לארץ עם הוריה ובת 15 כשזכתה בתחרות תגלית השנה. משם, קריירת הדוגמנות שלה התפוצצה: היא עזבה את הארץ, עבדה עם איב סן לורן, היתה המוזה של קארל לגרפלד והתהלכה על מסלולי התצוגות של לואי ויטון, ג'וצ'י, שאנל וקלווין קליין. היא גם הופיעה על שערי המגזינים ווג, מארי קלייר ואל ונחשבה באותה תקופה לאחת הדוגמנית המבטיחות בעולם.

      בארץ, היא היתה בין השאר הפרזנטורית של הוניגמן וקסטרו, עסקה בעיצוב אקססוריז ולמדה עיצוב פנים. בשלב מסוים התחתנה עם איש עסקים ועברה לגור איתו בברצלונה, שם נולדו שני ילדיהם. עם חזרתה לארץ, למושב ילדותה, החלה ללמוד משחק ולפני שלוש שנים אף שיחקה בסדרה של רן שריג "מסובך". קריירת משחק? אם יציעו, היא מוכנה לשמוע. "לא הציעו לי שום תפקיד, אבל האמת היא שאני לא משקיעה בזה אנרגיה. אני מכוונת לבית, להורים, אליי, לעשות טוב לילדים שלי ולהורים שלי".

      בנוסף, היא מכוונת למיזם החדש שבו היא שותפה - יבוא של טקסטיל אקולוגי ואנטי-אלרגני לארץ. "זה טקסטיל שלא מזהם את הסביבה ומיטיב עם עור האדם. אם כבר את עושה משהו, כדאי שיהיה לו ערך מוסף".

      עמית מכטינגר חולצה וחליפה כריסטיאן דיור, אניגמה כיכר המדינה עגילים פאולה ביאנקו סנדלים זארה (יח"צ , טל עבודי)
      חולצה וחליפה כריסטיאן דיור, אניגמה כיכר המדינה עגילים פאולה ביאנקו סנדלים זארה (צילום: טל עבודי)

      עושה רושם שהעולם המודרני לא בשבילך.

      "אין ספק. ולכן אני בונה לי את העולם שלי. יש עין טובה, מילה טובה ולב טוב. אני משתדלת לעשות הכי טוב שאני יכולה וזה מאוד קשה כשאתה חי בחברה. את חלק מחברה, מעדה יהודית, מחבורה, ממשפחה. בגלל זה ילדתי את הילדים שלי בחו"ל. לא רציתי שיגידו לי מה לעשות איתם. היער בברצלונה זה המקום הכי מבודד שיכולתי למצוא כדי להביא אותם לעולם".

      מה עשית שם?

      "חייתי שם את חיי. בשמחה".

      כשבתה הבכורה (כיום בת 15) נולדה, היא החליטה להתמסר לאמהות. שנתיים אחר כך נולד בנה (כיום בן 13). אחרי גירושיה מבעלה, היא חזרה עם הילדים לישראל. כאן היא מתפקדת כאמא הוליסטית למופת. את שמות הילדים היא לא מסגירה מתוך אמונה שהיא צריכה לשמור על פרטיותם.

      כיום, אחרי שהעבירה את חיי ברחבי העולם - מברצלונה לניו יורק, מניו יורק לפריז, מפריז לריו דה ז'נרו - החיים שלה שונים לגמרי: הדוגמנית הסוערת הפכה לעקרת בית שחיה בטבע - שוב, במושב תלמי אלעזר. "פה נמצא מסוס חיי", היא אומרת, "ההורים שלי, החברים, החיים שלי, איפה שחינכו אותי - הכל נמצא פה".

      סבה, אגרונום, הביא לארץ את האננס ואת הפפאיה. סבתה גידלה אווזים. "אני ילדת טבע פראית".

      ואומרים שגם מופרעת.

      "מי שאומר שאני מופרעת מופרע בעצמו. כל אחד אומר את עצמו. זה לא קשור אלי".

      מה שמאוד מסייע לה להתמודד גם עם כל הנ"ל זה, לדבריה, חיק הטבע. "הוא דואג שלא אתחרפן ועוזר לי לשרוד את שני העולמות שאני חיה בהם. אני תמיד אהיה דוגמנית גם אם אני לא עובדת בזה באינטנסיביות. דוגמנית, העולם הגדול, הצלחה, פרסום וגם כנענית מהכפר, כמו שחינכו אותי. אני מוצאת את המקום שלי.

      "בתור דוגמנית עסוקה, תמיד בעטתי במוסכמות ורציתי להיות בבית. העולם הזה לא עניין אותי. לא עניינה אותי אופנה ולא עניין אותי להתלבש. עניין אותי לנסוע באופנוע ים, לעשות אקסטרים, לקפוץ באנג'י. נחשפתי לקוטור, להכי גבוה, לתופרות, ליוקרה ולבתי אופנה, אבל יוקרה היא לא מעגל שהסתובבתי בו. לא צרכתי את הדברים האלה. ללכת מאודישן לאודישן וממדידה למדידה? לא היה לי כוח לזה".

      ובכל זאת עשית את זה.

      "כי זו אחלה חוויה של החיים וכי זה היה שונה ממה שהכרתי וכי זה היה הכי מקצועי שיש. עשיתי את זה מגיל 15 וחצי עד 25".

      ואז פרשת.

      "פרשתי כמה פעמים. פעם ראשונה כשהלכתי ללמוד אמנות בבצלאל, פעם שניה כשהלכתי ללמוד בירושלים ופעם שלישית כשהלכתי ללמוד אדריכלות פנים. ובסופו של דבר תמיד חזרתי שוב לעבוד".

      למה?

      "כי מבקשים ממני. יש דרישה. עדיין רוצים לצלם אותי. אז בסדר. כל דבר שאני עושה אני עושה על הצד הכי טוב שאני יכולה. גם דוגמנות וגם אימהות".