כן, ערה! יש לנו את הפיתרון לבעיות השינה שלך

אינסומניה היא לא בהכרח גזירה משמיים לכל החיים. ד"ר קרן אור חן, מומחית להפרעות שינה, יודעת בדיוק מה כל אחת מאיתנו צריכה לעשות כדי לישון כמו שצריך, לילה שלם, בלי הפסקות, ולקום למחרת בבוקר עם שיר חדש בלב. ריאיון לשעת לילה מאוחרת

  • שינה
ברוריה אבידן-בריר בשיתוף מגזינה, בשיתוף מגזינה
ד"ר קרן אור חן (צילום: רמי זרנגר)

אז כן, גם אני סבתא במשרה מלאה. לאחר שהתינוקות שלנו עזבו את הקן חשבנו לתומנו שבמקביל לפרידה מהווסת תבוא עלינו הרגיעה. זמן להתפנק ולפנק את עצמנו. להפוך את חלום החיים הטובים למציאות משכרת. חו"ל, ים, קאנטרי, טלוויזיה ושינה. בעיקר שינה. כמה שיותר. יש לנו, ברוך השם, לא מעט שעות להשלים.

האם זה באמת מה שקורה לחיינו עם צאתנו לגימלאות? לא בדיוק. פתאום, באמצע החיים, את מוצאת את עצמך מתהפכת שוב ושוב במיטה בניסיון להירדם וכדורי שינה מככבים כנושא מרכזי בשיחות הנפש של חברותייך. למה? ובכן, שישה מפגשים במסגרת לימודי החוץ של האוניברסיטה הפתוחה תחת הכותרת "לישון על זה: האינטרקציה בין הגוף והנפש שינה וחלומות" עוסקים בדיוק בכך.

המרצה בסדרת המפגישים הזאת, מאירת העיניים, היא קרן אור חן - ד"ר לפסיכולוגיה, מומחית לקבלת החלטות ולתורת המשחקים. זו אישה עסוקה במיוחד: מרצה באוניברסיטת חיפה ועובדת במעבדת השינה בטכניון, בבית ספר לעבודה סוציאלית ובחוגים לפסיכולוגיה, תקשורת טבע וסביבה. אישה עסוקה, מוכשרת כשד ומאוד לא שגרתית. להרצאתה באולם צוקר בהיכל התרבות בתל אביב, למשל, היא מופיעה בטוטאל-לוק אדום ומסחרר: שמלה אדומה בעלת מחשוף נדיב, צעיף פשמינה אדום, סנדלים אדומים.

לאתר מגזינה

עוד בוואלה! NEWS

כבר מזמן לא רק חתיכת דשא: כך נראית גינת החלומות

לכתבה המלאה

בהרצאתה היא מדלגת בין סיפורי שינה אוניברסליים לזוגיות השינה שלה עם בן זוגה ומבקשת להבהיר שהיא לא תתחתן עם אבי בנה השני. ההרצאה עוסקת בשינה, אבל האמינו לי: איש לא יכול לעצום עין במהלכה. הכריזמה של אור חן מהפנטת. איך היא הגיעה בכלל להתמחות בבעיות שינה? הכל התחיל בשנת 1995, כשהפסיכולוג ודיקן בית הספר לרפואה בטכניון, פרופ' פרץ לביא, חלוץ בעיות השינה בישראל (שפתח בתחילת שנות ה-70 את מעבדת השינה הראשונה בארץ) חיפש מישהו שיחליף אותו בהרצאות של הקורס "מבוא לפסיכולוגיה לסטודנטים לרפואה".

"פרופ' ברוך נבו, אביו של הסופר נבו אשכול, חבר של לביא שהעריך את עבודתי כמתרגלת שלו, המליץ עלי", היא מספרת, "הייתי אז בת 28 וקצת חששתי מהנעלים שאולי גדולות עלי, אבל מאז ועד השנה הרציתי ברצף על פסיכולוגיה בפני רופאי העתיד וראיתי בהרצאות הללו שליחות. המטרה שלי הייתה לחדד לסטודנטים לרפואה את הקשר שבין הגוף לנפש. אני לא חוקרת שינה, אבל כסטטיסטיקאית סקרנית וחופרת שיתפתי פעולה עם חוקרי שינה".

"שינה קשה גורמת לנזקים בריאותיים". מד"ר קרן אור חן (צילום: רמי זרנגר)

במפגשים שלך איתנו את טוענת שמספיק לך לסרוק אותנו במבטייך כדי לאבחן את טיב השינה שלנו. זה אמיתי?

"כן, בהחלט. על פי שפת הגוף של האנשים שיושבים בקהל אני יודעת לשייך אותם לטיפוסי השינה. אנחנו מבדילים בין שני טיפוסי שינה קיצוניים: קצרי שינה וארוכי שינה. 80 אחוזים מהאוכלוסיה, אלה שנמצאים באמצע, זקוקים ל-6-7 שעות שינה בלילה. כשמדובר בשינה יש פרופיל גנטי. אנחנו נולדים עם תכונות השינה, כך שאין לנו סיבה להילחם בטיפוס שאנחנו. מי שצריך לישון הרבה - שיישן הרבה. מי שמספיק לו קצת - שיישן קצת".

לפי שפת הגוף שלך - אם יורשה לי לנחש - את קצרת שינה.

"נכון. אני קצרת שינה טיפוסית, מילדות. 5 שעות שינה גג מספיקות לי. אם אני לא מרצה בלילה אני נרדמת ב-8 בערב, מתעוררת ב-2 לפנות בוקר ויש לי זמן לפעילות ספורטיבית בחוף הים. כשניסיתי ללכת לישון אחרי חצות כדי להתעורר בבוקר ולא עם שחר נכשלתי. מאז אני לא נלחמת יותר בגניטיקה שלי".

מומחי שינה קובעים שכדי שבריאותינו לא תיפגע עלינו לישון לפחות 6 שעות בלילה. אור חן, מצדה, טוענת שמדובר במיתוס. "מה שחשוב הוא שהשינה לא תהיה גרועה", היא אומרת, "שינה קשה גורמת לנזקים בריאותיים - מהתקפי לב ועד פגיעה במנגנוני הוויסות של שובע ורעב. קצרי שינה לפחות מאופיינים בהירדמות מהירה - משהו כמו חמש דקות - אבל אני מודה שבתקופה שבה יש לי חרדות אני מתקשה להירדם".

איך מתנהלים כשאחד מבני הזוג ארוך שינה והשני קצר שינה?

"זה הסיפור המשפחתי שלי. ארז, בן זוגי, הוא טיפוס ארוך שינה ואני קצרת שינה. מהמיטה אני קמה בקפיצה מתרוננת. אין לי בעיה שהנהג שלי יאסוף אותי להרצאה גם לפני 6 בבוקר. ארז, לעומת זאת, ממש לא מתעורר מתרונן. גם ההירדמות של ארוכי השינה איטית וכשארז פוקח עיניים בבוקר הוא שונא את העולם. ארוכי השינה לא קמים עם רון בלב. אם לא תתני להם לישון כמה שהם רוצים הם יסבלו מחסך בשינה. תנו להם לישון כמה שהם זקוקים. אצלנו, לדוגמה, אני גם מתעוררת השכם בבוקר וגם נוחרת, אז אני ישנה בחדר נפרד. אנחנו מאוד אוהבים את הזוגיות שלנו, אבל כשארז רוצה סקס ב-11 בלילה אין לו עם מי לדבר. ובבוקר, כשאני בשיא המרץ, הוא ישן כמובן. ארוכי שינה קמים לאט לאט, מרירים, עייפים, לא רוצים שידברו איתם בבוקר".

אז מתי, אם אפשר לשאול, עושים סקס?

"בצהריים. שינה בחדרים נפרדים לא מאיימת על הסקס ועל הזוגיות. אולי אפילו להפך".

יש טיפים לנאבקים בנדודי שינה?

"לא צריך לקנות מיטה מפוארת ומתכווננת. מה שצריך זה ביטחון בשינה. אני, למשל, לא נרדמת אם אני לא מכוסה בשמיכת פוך. זה הביטחון שלי. יש כאלה שזקוקים לחיבוק כרית כדי להירדם. בכל מקרה, כדאי להימנע מכל תאורה בחדר השינה וחס וחלילה תאורה כחולה שפוגעת במלטונין ובמערכת החיסונית. בשום פנים ואופן לא להירדם מול טלוויזיה דולקת. אנשים שמתרגלים להירדם מול המסך הדולק לא יודעים שגירוי הטלוויזיה קריטי וגורם לחלומות קשים. ברגע שאתה עייף, כבה את את הטלוויזיה. רצוי לכבות 25 דקות לפני השינה. וחייבים גם להרחיק את הנייד מחדר השינה".

"כשמדובר בשינה, כולנו קצת שרוטים". ד"ר קרן אור חן (צילום: רמי זרנגר)

החלום כתרפיה

נהוג לחלק את שינת הלילה למעגלי שינה שכל אחד מהם נמשך כ-90 דקות ומורכב מחמישה שלבים. "השלב הראשון הוא הנים-לא-נים", מסבירה אור חן, "אנחנו במעבר מערות לשינה. בזמן ערות, תדירות גלי האי.אי.ג'י במוח שלנו היא עד 32 בשנייה. בשלב ההרפיה, האי.אי.ג'י יורד ל-12-18 גלים בשנייה - ובשלב הזה רעשים יעירו אותנו. אחר כך, אנחנו מגיעים לשלב 3 ולשלב 4 - שלבי השינה העמוקה. רוב הבעיות של הסובלים מנדודי שינה קשורות לשינה העמוקה ולא לשלב החלומות, השלב החמישי, שנת התע"מ (תנועות עיניים מהירות, בא"ב).

"השינה העמוקה, בשלבי 3-4, היא שינה שקטה. שנת התע"מ, לעומת זאת, מאוד פעילה. זו שינה מתעתעת. אנחנו מבצעים במהלכה הרבה תנועות לא רצוניות ופולטים הברות לא מובנות".

אימהות רבות מתלוננות על כך שהן לא ישנות כל הלילה. זה הגיוני שהן באמת לא ישנות?

"לא, זו מנטרה שגויה. הן ישנו. הן נרדמו. הן מתייחסות ליקיצות הרבות במשך הלילה ולחוסר הכניסה לשינה עמוקה. זה עניין של איכות שינה. כשמדובר בשינה, כולנו קצת שרוטים. 80 אחוזים מנדודי הלילה נובעים מחרדות ומלחצים יומיומיים. לילדי עוטף עזה יש סיבות לחלומות קשים".

לסיכום, באילו מקרים היית ממליצה להגיע למעבדת שינה?

"אנשים לא יודעים מה הפרופיל הגנטי של השינה שלהם. למעבדות שינה לא מגיעים בגלל שעות שינה קצרות, ארוכות או נדודי שינה. מגיעים אנשים שסובלים מבעיות בריאותיות בשינה, כמו דום נשימה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully