פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מפחיד כמה שזה נכון: כך תתמודדו עם הפחד מנגיף הקורונה

      הדם עוזב את המוח, מערכת העיכול משתתקת, השרירים מתכווצים, האישונים מתרחבים ורמת הסוכר בדם עולה. המון דברים קורים במקביל כשאנחנו חווים תחושת פחד - למשל, מפני וירוס הקורונה. רונית חיימוב, מומחית בתחום, יודעת בדיוק מה מניע את המעגל הזה וכיצד ניתן לעצור אותו

      התמודדות עם חרדות וחששות (יח"צ)
      בגוף שלנו יש שתי מערכות שקיימות במקביל. הראשונה היא המערכת הסימפתטית, שמופעלת בזמן איום ופחד, והשנייה היא המערכת הפרה-סימפתטית, שפועלת בזמן רגיעה ושואפת לאיזון (צילום: יח"צ)

      עם כל הכבוד לווירוס הקורונה - ולנוכח הסיוט שהוא מעביר את האנושות, בהחלט יש כבוד - יש בעולם כמה וכמה נגיפים מסוכנים יותר. למשל, נגיף הדבר, נגיף האבולה, נגיף הסארס ונגיף הפחד. האחרון הוא "נגיף" שגורם לכל מנגנוני ההישרדות שלנו להיכנס לפעולה - וההשלכות של זה על חיינו אדירות: כשהפחד משתלט, הרוגע נעלם והמחשבות הטורדניות לא נותנות מנוח. דברים פשוטים, שלקחנו כמובן מאליו, מתמוססים לנגד עיננו ומשאירים אחריהם חרדה, לחץ ומתח - מה שעשוי לגרום לתרחישים אלימים, כמו למשל קטטה על רקע ניסיון לשים יד על בקבוק האלכוג'ל האחרון במדף.

      יש כמה סיבות להשפעות הללו של הפחד על חיי היום-יום - כלומר, על השגרה הבלתי שגרתית שכופה עלינו מגפת הקורונה העולמית. אחת מהן היא שפחד הוא לא רק רגש. הוא גם מפעיל את המערכת הנוירולוגית שלנו: כשהמוח קולט איום פיזי או רגשי, הוא מפעיל את כל מערכות הגוף באמצעות חמשת החושים.

      בגוף שלנו יש שתי מערכות שקיימות במקביל. הראשונה היא המערכת הסימפתטית, שמופעלת בזמן איום ופחד, והשנייה היא המערכת הפרה-סימפתטית, שפועלת בזמן רגיעה ושואפת לאיזון. היא מאזנת את קצב הלב, פעילות הנשימה ולחץ הדם - ויוצרת מצב של רוגע. ההיפותלמוס של המוח מפעיל את המערכת הסימפתטית כשהאיום קרוב ומורגש וכתוצאה מכך הגוף הופך לערני מאוד ומפעיל 30 הורמונים שממתינים להתמודד עם האיום. זרם הדם מוצף במגוון כימיקלים - מעבירים עצביים והורמונים שונים, בהם אדרנלין ונוראדרנלין - שגורמים לששת הסימפטומים הבאים להתרחש במקביל:

      החמצן עוזב את המוח וקצב הלב ולחץ הדם עולים כדי לאפשר הזרמת דם עם חמצן לאיברי הגוף החיוניים למלחמה באיום או לבריחה מפניו. כך השרירים מקבלים יותר חמצן ויכולים לרוץ מהר יותר ולהילחם חזק יותר.

      השרירים מתכווצים ונמצאים בדריכות שיא כדי לפעול במהרה, כשבינתיים המתח נאגר בגוף. למעשה, נאגרת אנרגיה טראומטית בתוך הגוף שלנו.

      האישונים מתרחבים כדי לאפשר לנו לראות טוב יותר ולמרחק גדול יותר.

      רמת הסוכר בדם עולה - מה שמאפשר זמינות גבוהה של אנרגיה פחממתית לשרירים.

      מערכות לא דחופות משתתקות. למשל, מערכת העיכול, שנעצרת כדי לשמור אנרגיה למערכות חשובות יותר. לעתים, כשאנחנו בהצפה רגשית, אנחנו נכנסים ל-freeze (קיפאון), ואז במקום שהמערכת תושתק, היא מגיבה בהצפה - מה שבא לידי ביטוי בבריחת שתן וצואה, בהקאות, בכאבי בטן ובבחילות. הבעיה היא שכתוצאה מכך עולה חשש להידבקות בווירוס - מה שממש לא נכון.

      המוח מתקשה לבצע משימות ולחשוב בבהירות. בעת פחד, המוח מתמקד רק ב"תמונה הרחבה" כדי לקבוע מהיכן מגיע האיום וכיצד להתמודד איתו. לכן, קשה להתרכז במשימות שונות. החמצן עוזב את המוח ועובר לשרירים כדי שנוכל להילחם חזק יותר ולברוח מהר יותר. במקביל, היכולת לחשוב בצורה שקולה נפגעת.

      כל תגובות הפחד הללו נועדו לסייע לנו לשרוד במצבים מסוכנים תחת אותה סיסמה: "הילחם או ברח". ככל שהאיום יוצר תחושה של חוסר אונים וחוסר יכולת להתגבר עליו בלחימה או בבריחה, המערכת מתחילה לקפוא. זה מלווה בתחושת קור ברגליים, בסערה פנימית ובחוסר יכולת לזוז.

      כללי התמודדות עם קורונה של רונית חיימוב (יח"צ)
      (צילום: יח"צ)

      מה ההבדל בין פחד לחרדה?

      בפחד יש איום מיידי, אובייקטיבי, לשלום הפיזי שלנו. בחרדה, האירוע המאיים כבר פחות מאיים או נגמר, אבל תחושת האיום נשארת כאילו עכשיו נופל עלי טיל. ישנן דרכים שונות לפרוק את האנרגיה הפיזית של המערכת הסימפתטית שנתקעה בגוף - והחשובה שבהן היא נשימות. כן, כולנו שמענו על הפעולה הזאת פעם או פעמיים בחיינו, ובכל זאת, יש דרך אחרת לנשום: כשנושמים עמוק החמצן חוזר למוח, היכולת לחשוב בצורה שקולה מתחזקת ותחושת האיום נחלשת.

      איך עושים את זה בפועל? ובכן, רונית חיימוב ממליצה על שש פעולות שניתן לעשות עם הילדים (או בלעדיהם) בזמן חופשת הקורונה:

      נשימה. כשנושמים עמוק, החמצן חודר למוח, היכולת לחשוב בצורה שקולה מתחזקת ותחושת האיום מתפוגגת. תרגול נשימה יעיל עבור הורים וילדים ביחד: הפרחת בועות סבון (תוך שילוב בין בועות גדולות לקטנות). תרגיל נוסף: מכניסים אוויר לריאות תוך ספירה איטית עד ארבע ונושפים בספירה עד 6. חוזרים על הפעולה ארבע פעמים.

      חיבוק הפרפר. משלבים ידיים ומתופפים שמאל-ימין-שמאל-ימין, כ-30 שניות. ניתן לתופף על הכתפיים או על החזה.

      חיבור למערכת החיסונית. חושבים על סיטואציות שהתגברנו עליהן - למשל, כוויות, שריטות, שפעת, אפילו פרידות. מנסים להיזכר בתחושת ההחלמה ולדמיין את הגוף מגן על עצמו מפני המחלה.

      אוכלים ירקות ופירות בצבעי הקשת. הכתומים מרפאים את מערכת החיסון ונחוצים להפקת ויטמין A, הנחוץ לשמירה על התאים הקיימים. הירוקים בורכו בסגולות הריפוי של הכלורופיל: הם משפרים ספירת דם, מספקים ברזל, מזרזים ריפוי פצעים ומסייעים במצבי אנמיה. הכחולים (למשל, אוכמניות) עשירים במגנזיום, בוויטמינים, בסיבים תזונתיים ובנוגדי חמצון. הצהובים והאדומים עשירים בוויטמין סי, השומר על על מערכת החיסון שלנו במגוון דרכים.

      צוחקים. כן, ביחד, כל המשפחה. זה באמת טוב לבריאות. מחקרים הוכיחו שצחוק מחזק את המערכת החיסונית. נסו להצחיק זה את זה. אפילו לצחוק בכוח.

      עובדים עם הגוף. חיבור לגוף עשוי להיות דבר מנחם ומרגיע. שאלו את גופכם גל בוקר מה שלומו ונסו להבין מה הוא מנסה לומר לכם. אולי הוא ממליץ, למשל, על פעילות ספורטיבית. אפילו קלה. משהו כמו חמש דקות. בהצלחה ושנהיה בריאים!

      מטפלות המרכז מציעות שני סשנים בני 20 דקות בווידאו/ טלפון להרגעה ללא עלות. להרשמה יש למלא פרטים כאן