דומים, שונים, ייחודיים: פרויקט הגמר שהפך לכלים אמנותיים

המעצבת התעשייתית עפרי ליפשיץ מציגה מכונה מבוססת קוד, שנבנתה במטרה לייצר כלי קרמיקה One of a Kind - כל כלי שיוצא מהמכונה שונה מקודמיו

  • מגזינה
  • קרמיקה
בשיתוף מגזינה, בשיתוף מגזינה
במהותו, עוסק הפרויקט בניסיון לחבר בין קראפט לטכנולוגיה וייצור המוני (צילום: עפרי לפשיץ)

בבית האמנים בירושלים נפתחה לאחרונה התערוכה "נדבך", המציגה את עבודותיה של עפרי ליפשיץ. בתערוכה מסקרנת זו מוצג הגלגול השלישי של הפרויקט המתמשך Industrial one of, שהתחיל כפרויקט הגמר של ליפשיץ בלימודי עיצוב תעשייתי ב-HIT - מכון טכנולוגי חולון. פרויקט הגמר הוצג בשנת 2017, והוא ממשיך לגדול ולהתפתח מאז.

במהותו, עוסק הפרויקט בניסיון לחבר בין קראפט לטכנולוגיה וייצור המוני. במרכז הפרויקט, מכונה מבוססת קוד, אותה בנתה ליפשיץ במטרה לייצר כלי קרמיקה One of a Kind - כל כלי שיוצא מהמכונה שונה מקודמיו. "הפרויקט מציע אלטרנטיבה לייצור תעשייתי שתוצריו לא יהיו חלק מההומוגניות הוויזואלית, התרבותית והצרכנית שהייצור התעשייתי הגלובלי מייצר כיום", אומרת האוצרת שלומית באומן.

"הפרויקט מציע אלטרנטיבה לייצור תעשייתי שתוצריו לא יהיו חלק מההומוגניות הוויזואלית" (צילום: עפרי לפשיץ)

לדבריה, מקורות ההשראה על עפרי מגוונים ולקוחים משני העולמות שביניהם היא מעוניינת לחבר. מצד אחד היא מושפעת מאופי העבודה של בעלי מלאכה, מאופן אחיזתם בחומר, מתנועותיהם ומתחושת תביעת היד הייחודית המוטבעת על אובייקטים המיוצרים בעבודת יד. מן הצד השני, עפרי שואבת השראה מאומנות גנרטיבית, גליצ'ים (טעויות בייצור) והתבוננות ארוכה על פסי ייצור תעשייתיים.

המחקר עבור התערוכה החל בוויטרינות של משפחתה המורחבת. עפרי מצאה בהן כלי קרמיקה של מפעלים שהם חלק בלתי נפרד מתרבות הקרמיקה האירופית. כל כלי כזה הווה נקודת יציאה לסדרה קרמית שאותה ייצרה באמצעות המכונה, בעזרת קוד ייעודי שפותח במיוחד עבור כל סדרה.

המחקר עבור התערוכה החל בוויטרינות של משפחתה המורחבת (צילום: עפרי לפשיץ)

לאחר שלב הסקיצות, עפרי עבדה בתהליך של "reverse engineering" - בניסיון לייצר את ה"ויז'ן" מהסקיצות על-ידי הפעלה מכאנית וידנית של המכונה. כאשר הגיעה לתוצר אליו כיוונה היא ניתחה את אופי התנועות הרצויות ובכך החל אפיון הקוד של המכונה. לאחר תהליך כתיבת הקוד ודיוקו הארוך, אותו משווה עפרי לא פעם לקראפט דיגיטלי, נוצר קוד בעל היכולת לייצר משפחת כלים בעלי אותם מאפיינים אך כל כלי שנוצר מאותו קוד ייחודי ושונה מקודמו.

"הרפרנסים הקרמיים אליהם התייחסו הסדרות המוצגות בתערוכה קבעו במידה רבה את החומריות, עפרי רצתה להישאר נאמנה לסוג וצבע החומר בכלים המקוריים כך שיצא שהשתמשה במגוון חומרים קרמיים - אדמית, אבנית ופורצלן בצבעים שונים".

"הרפרנסים הקרמיים אליהם התייחסו הסדרות המוצגות בתערוכה קבעו במידה רבה את החומריות" (צילום: עפרי לפשיץ)

המפגש בין האנושי לממוכן ומקודד נמצא בלב תערוכתה של המעצבת התעשייתית עפרי ליפשיץ, כמו גם המתח שבין טכנולוגיה לתוצריה. מפגש זה בא לידי ביטוי בחיבור בין האהבה של ליפשיץ לקראפט ולחומר, לבין המציאות בה מטשטשים במהירות הגבולות בין האדם, המכונה והמדיה הדיגיטלית. כך, מתעוררות שאלות הרלוונטיות לעתידה של התרבות החומרית: האם מכונה יכולה לייצר סדרה של אובייקטים דומים אך חד-פעמיים בצורתם ובאופיים? לשבש את הסדרתיות? לפתח שפה חדשה של קראפט, אמנות ועיצוב? העתיד יגלה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully